גדלתי עם אמא דאגנית. ממש דאגנית. שלא לומר חרדתית. היו לה את כל הסיבות הטובות, אבל זה כבר לפוסט אחר. אחד הכללים שלה היה שבשתים-עשרה בלילה...

אתמול עברתי בגן המשחקים וראיתי ילד שקיבל מכה קטנה והתחיל לבכות. כאב לו. או שלא. בכל מקרה הבכי היה כדי לומר: "הי, נפלתי, שימו לב אלי רגע"....

נגיד שאני ממש אוהבת את הבית שלי. ממש שלמה עם העיצוב שלו, עם הצבעים על הקיר, עם הריהוט. ואפילו שיש לי בסלון איזו כורסה של סבתא של בעלי או...

נחום-תקום זוכרים? עוד בילדותי אהבתי את הבובה הזאת. היה בה משהו קסום, ביכולת שלה לקום כל פעם מחדש, עם אותו חיוך ולא משנה כמה חזק היינו...

כשאני מדברת באמ"ת. מאז שה-CBT נכנס לחיי, אני משתדלת לדבר בעיקר אמ"ת. זה לא שקודם שיקרתי. רק שאמ"ת זו דרך חיים קצת אחרת. זה להיות בקשב....